יום חמישי, 23 באוקטובר 2014

איך לבנות מצגת נכונה וידידותית בסקרים ארגוניים


סקרים ארגוניים, המבוצעים בקרב עובדים, מנהלים ולקוחות מהווים כלים אמפיריים יעילים להבנת תמונת מצב קיימת בנוגע לשאלת המחקר. הסקרים הארגוניים מאפשרים לארגון לבחון שאלות כגון: האם הלקוחות מרוצים מהחברה ומאיכות השירות? מהו האקלים הארגוני בחברה? האם מוקד השירות נותן מענה מקצועי ויעיל? האם תהליכי הלמידה בארגון יעילים? האם העובדים מרוצים מאיכות השירות של יחידות נותנות שירותים בארגון? האם העובדים מרוצים ממנהלם הישיר? וכו'.
ביצוע הסקר הארגוני כולל מספר שלבים מתודולוגיים ואמפיריים. אחד משלבי המחקר הוא שלב סיכום הסקר והצגת הממצאים. בשלב המסכם של המחקר, החוקר מנתח את ממצאי הסקר ועונה על שאלת המחקר שהוגדרה בתחילת הסקר. הדרך היעילה ביותר לסכם את ממצאי הסקר היא באמצעות מצגת הנהלה, המנגישה את תהליך המחקר, תוצאותיו והתובנות שעולות ממנו למנהלים בארגון.
ממצאי המחקר צריכים להיות מנוסחים בצורה ברורה ומסודרת. עליהם להיות בעלי רציונאל פנימי ומבנה שעוזר לקורא להתמצא באופן ידידותי בקריאת ממצאי המחקר. סיכום הסקר דורש מיומנות מחקרית ויכולת אינטרפטציה מהימנה של הממצאים. תמונת המצב הכוללת – המבוססת על אוסף הנתונים שהתקבלו בסקר משמשים את המתודולוג לגיבוש פרשנות מחקרית שמובילה בסופו של דבר לבניית תוכניות עבודה פנים או חוץ ארגוניות שהנן אפקטיביות ומבוססות נתונים אמפיריים.
מבחינת המבנה, מצגות מסכמות בסקרים ארגוניים צריכות לכלול מספר פרקים, המובילים את הקורא משלב תאור המחקר לפירוט הממצאים שהתקבלו ביחס לשאלות בשאלון, משתני המחקר והמדדים הארגוניים. במאמר זה אציג את הפרקים העיקריים שכל מצגת מסכמת בסקר ארגוני צריכה לכלול. ניתן כמובן לשלב פרקים נוספים – בהתאם למורכבות המחקר, מטרות המחקר ומבנה המחקר.  
סיכום מתודולוגי – בחלק זה מתוארים ההבטים המתודולוגיים של הסקר. זה המקום בו מציגים את שאלת המחקר, משתני המחקר, אוכלוסיית המחקר, מערך הדגימה, מערך המחקר, שעורי ההענות והערות מתודולוגיות לשימת לב הקורא.
תקציר מנהלים – מציג את עיקרי תוצאות המחקר והתובנות העיקריות שעולות ממנו. לרוב, המנהלים מתמקדים בפרק זה ומסיקים ממנו באשר לתמונת המצב ומענה על שאלת המחקר לשמה בוצע הסקר. תקציר המנהלים צריך להיות תמציתי מחד אך מקיף את כל המסקנות החשובות מאידך, ולתמצת לקורא באופן יעיל ומהימן את "השורה התחתונה".
תאור המדגם – בחלק זה מציגים את מדגם המרואיינים שהשתתפו בסקר, על פי מאפייני הרקע הרלוונטים למחקר. כך למשל, בסקר עמדות עובדים ניתן להציג את התפלגות המדגם על פי מחלקות, יחידות וקבוצות ארגוניות, ותק עובדים, תפקידים וכו'; בסקר שביעות רצון לקוחות עסקיים ניתן להציג את התפלגות המדגם על פי סוג לקוח, ותק לקוח, גודל לקוח; בסקר שביעות רצון לקוחות פרטיים מוצגים המאפיינים הסוציודמוגרפיים של המדגם וכו'.
עיקרי הממצאים – בחלק זה מוצגים ממצאי הסקר. פרק זה של המצגת כולל את הערכים שהתקבלו במבחנים הסטטיסטיים שבוצעו (התפלגויות, ממוצעים, מתאמים, מבחנים להשוואת ממוצעים, ניתוח גורמים, רגרסיה לינארית וכו'). ממצאי הסקר מוצגים במצגות המסכמות באמצעות גרפים או לוחות, והם מפרטים את ממצאי הסקר ברמות ניתוח שונות. יש להציג את ממצאי המחקר בצורה ויזואלית נכונה, כזו המבהירה לקורא מהם האומדנים שהתקבלו עבור כל שאלה, משתנה ומדד ואת המשמעות המחקרית שלהם. חשוב להציג בפני הקורא את עיקרי הממצאים, להבהיר באילו מבחנים סטטיסטיים נעשה שימוש וכיצד יש לקרוא את הגרפים והלוחות על מנת שגם הקורא יוכל להפיק מידע ולגבש פרשנות מהממצאים המוצגים לפניו. יחד עם זאת, יש לזכור שתוצאות המחקר צריכות להיות מוצגות לקורא באופן ידידותי, מבלי להלאות בתהליך הסטטיסטי. ממצאי הסקר נועדו למי שאינם בהכרח מצויים ברזי הסטטיסטיקה והמחקר, וגם אם כן – הרי שאין זה רלוונטי בדרך כלל לפרוט בפני מזמין הסקר  את המבחנים והפרוצדורות הסטטיסטיים לכשעצמם, אלא אם הם כמובן מהווים אמצעי למענה על שאלות המחקר. בשלב האחרון, על המתודולוג לגבש את התשובות לשאלות המחקר ולסכם בכך את המחקר.
מנקודה זו – שבה המתודולוג סיכם את המחקר וגיבש את התשובה לשאלת המחקר, מסתיים למעשה המחקר. לעתים קרובות עולות שאלות – המשך, בהתבסס על ממצאי הסקר. שאלות אלה ניתנות בחלקן למענה באמצעות הנתונים שנאספו בסקר ולעתים דורשות מחקרי-המשך נוספים.