שלב ניסוח השאלון בסקרים – חלק ב'

על מנת ששאלון הסקר יהיה מהימן ותקף עליו להיות מנוסח "נכון".

ניסוח נכון של השאלון מגדיל את את הסיכוי שהמרואיין יענה על השאלות באופן שהחוקר התכוון אליו ובאופן כנה ומכאן גם מקטין את טעויות המדידה בסקר.

להלן כמה כללים עיקריים של עשה ואל תעשה...

1. יש לנסח את השאלה באופן ברור ולהמנע מניסוח מעורפל

2. יש להמנע מניסוח הכולל כמה שאלות

3. יש להמנע מניסוח על דרך השלילה

4. יש לנסח שאלות מאוזנות

5. יש לנסח קטגוריות תשובה מאוזנות

6. יש למצות את כל האפשרויות בקטגוריות התשובה

נסתכל על הדוגמאות הבאות:

בהשוואה לאנשים בני גילך, באיזו תדירות היית אומר שאתה משתתף בפעילות חברתית?

1. הרבה פחות מרוב האנשים

2. פחות מרוב האנשים

3. בערך באותה מידה

4. יותר מרוב האנשים

5. הרבה יותר מרוב האנשים

 הבעיה בשאלה: החוקר התכוון לפעילות חברתית באופן כללי (מפגשים עם חברים, בילוי עם בן הזוג, פעילות התנדבותית וכו'). המרואיינים נותנים בד"כ פירוש צר למונחים כלליים, ובוחרים בפירושים שמתאימים לנסיונם האישי (למשל: מפגשים עם חברים).

לפניך כמה מוצרים. לגבי כל מוצר ציין מי במשק הבית שלך קובע בד"כ אם לרכוש את המוצר ומי קובע מה הסכום המרבי שיוקדש לקניה?

הבעיה בשאלה: חלק מהמרואיינים יענו על ההבט הראשון (מי קובע מה לקנות) וחלק על ההבט השני (מי קובע את סכום הקניה). בעת ניתוח הנתונים החוקר לא יכול לדעת על אלו משתי השאלות ענה כל אחד מהמרואיינים.

באיזו מידה אתה אופטימי לגבי ההצלחה ארוכת הטווח של החברה?

1. מאוד אופטימי

2. אופטימי

3. פסימי

4. מאוד פסימי

הבעיה בשאלה: נוסח זה של השאלה עלול ליצור את הרושם שהחוקר מניח שהעובד אופטימי והוא רק בודק את רמת האופטימיות שלו. במקום זאת יש לשאול: באיזו מידה אתה אופטימי או פסימי ביחס להצלחה ארוכת הטווח של החברה?

באיזו מידה אתה מרוצה או לא מרוצה מהבנק שלך?

1. מאוד מרוצה

2. מרוצה

3. מרוצה במידה מסויימת

4. לא מרוצה

הבעיה בשאלה: שלוש קטגוריות מתארות רמות של שביעות רצון ורק שתי קטגוריות מתייחסות לאי שביעות רצון.

כדי לאזן את סולם התשובות בשאלה יש לשנות את נוסח תשובה 3 לעמדה נטראלית וגם להוסיף קטגוריה (5): 'מאוד לא מרוצה'.

סדר השאלות בשאלון

בנוסף לניסוח השאלות החוקר צריך להקפיד על כמה כללים עיקריים הקשורים לסדר השאלות בשאלון:

1. השאלות צריכות להיות מסודרות ברצף הגיוני ולא "לקפוץ" מנושא לנושא.

2.  סדר השאלות צריך לקחת בחשבון שלפעמים תשובת המרואיין לשאלה מסויימת משפיעה על תשובותיו בשאלות אחרות העוסקות בנושא דומה (אפקט ההילה). לכן למשל - שאלה כללית (שביעות רצון כללית מהאוניברסיטה) צריכה לבוא לפני שאלה ספציפית (שביעות רצון מפרמטרים הקשורים ללימודים באוניברסיטה).

3. שאלות רגישות (למשל, הכנסה) צריכות להופיע בסוף השאלון.