יום שני, 16 בינואר 2012

"האם אתה בטוח שאתה יודע מה העובדים שלך חושבים?"

עובדה ידועה היא, שעובדים מרוצים ומחוייבים, הנם פרודוקטיביים יותר ותורמים ליצירת אוירה חיובית יותר המוקרנת גם לסביבה החיצונית (לקוחות). כל אלה תורמים בסופו של דבר לרווחיות החברה.

כדי לאמוד מהימנה את עמדות העובדים בחברה – ארגונים חייבים להשתמש בגישות אמפיריות. תחושת הבטן אינה מספיקה בכדי לבנות תוכניות עבודה מקיפות ויעילות, בוודאי כאשר מדובר בארגונים בינוניים וגדולים.

סקרי העובדים מהווים כלי חשוב ויעיל בזיהוי בעמדות, המחשבות והתחושות של העובדים ביחס למקום העבודה. במובן זה משמשים הסקרים כ"מצפן ארגוני" בידי הנהלת החברה ואנשי משאבי האנוש והם צריכים להיות חלק בלתי נפרד מעבודת הארגון וקביעת יעדים.
חשיבותם של סקרי העובדים נודעת גם ואולי בעיקר בתקופות בהן הם עשויים להתפס כמותרות. דווקא בזמנים אלה חשוב "להיות עם היד על הדופק" ולאבחן כל העת אתגרים בניהול ההון האנושי.

אולם, לא רק זאת שהסקרים הם כלי להבנת תמונת המצב הקיימת, הם גם כלי תקשורתי יעיל מההנהלה לעובדים ובחזרה. באמצעות הסקר: ניתן להעביר מסרים ישירים בנוגע תהליכים ארגונים מתוכננים, רעיונות לשינוי וכו';  לקבל מהעובדים משוב אודות תהליכים ארגוניים; הסקר מעביר מסר לא ישיר לפיו העובדים חשובים להנהלה, וכי לדעותיהם יש משקל וערך בהתנהלות הארגון (וזאת בתנאי שאכן נעשה שימוש נכון בתוצאות הסקרים על ידי ההנהלה).

 לסקרי העובדים שמות שונים: Employee Engagement Surveys, Employee Opinion Surveys, Employee Attitude Surveys, Employee Satisfaction Surveys. לכל הסקרים האלה מטרת-על משותפת והיא: למדוד מה חושבים העובדים.  
לעיתים, סקרים אלה חופפים אחד לשני וההבחנה ביניהם היא בכותרת בלבד - ללא הבדלים במהות או בתוכן; לעתים קיימת הבחנה בין הסקרים הנובעת מפוקוס שונה בשאלון (מחוייבות העובדים למקום העבודה; תפיסות, תחושות או שביעות רצון מהבטים שונים של מקום העבודה; תדמית החברה כמעסיק וכו'). כמו כן, יש סקרים הבוחנים לעומק הבטים ספציפיים ויש כאלה הבוחנים רוחבית הבטים רבים מבלי להכנס לעומקם של נושאים.

להלן כמה דוגמאות ("על קצה המזלג") לשאלות שאפשר לבחון בסקרים
1. מהי רמת המחוייבות והנאמנות של העובדים למקום העבודה?
2. האם העובדים מרוצים מהתפקיד שלהם, מרגישים שהם ממצים את עצמם בתפקיד, יודעים מה מצופה מהם?
3. האם קיים שיתוף מידע בין חברי הצוות, האם קיימת מוטיבציה בצוות, האם הצוות עומד ביעדים הנדרשים?  מהן תכונות המנהלים בחברה, האם המנהלים מצליחים להתמודד באופן יעיל עם אתגרים מקצועיים ובינאישיים?
4. האם קיימת תקשורת ישירה וטובה בין העובדים והנהלת החברה? העובדים בחברה משתפים ומחליפים רעיונות באופן קבוע?
5. איך העובדים מאפיינים את האקלים בארגון?

 קיימות מאות שאלות אותן ניתן לשאול בסקר. כמובן שלא ניתן לבחון בסקר בודד את כל ההבטים האמורים. הסקרים הארגוניים צריכים להיות קצרים, ממוקדים ובעלי רציונאל ברור וקוהרנטי. מתודולוג טוב יידע לאפיין נכון את מטרות הסקר ולתכנן מחקר אשר יענה באופן אופטימלי על המטרות שהוגדרו. הבחירה בפריטים צריכה להעשות בתהליך מובנה של אפיון צרכים והגדרה ברורה של מטרות הסקר.  

בסיכומו של דבר, סקרי העובדים מהווים כלי חשוב ויעיל בזיהוי בעמדות, המחשבות והתחושות של העובדים ביחס למקום העבודה. הסקר מתאר את הלך הרוח בחברה ומהווה בסיס לבניית תוכניות עבודה יעילות.    לסקרי העובדים השונים מטרת-על משותפת והיא: למדוד מה חושבים העובדים. ההבחנה בין הסקרים השונים נובעת מתוכן הסקר – אילו מחשבות רוצים למדוד. נקודת המבט של המתודולוג יכולה להפוך את הסקר מתהליך חלול לפרקטיקה יעילה בעלת תרומה לא מבוטלת לעבודת משאבי האנוש, הפיתוח הארגוני וההנהלה הבכירה בארגון.