שלב ניסוח השאלון בסקרים – חלק א' (סוגי שאלות)

לאחר שהחוקר ניסח את שאלת המחקר ואת משתני המחקר, הגדיר את אוכלוסיית המטרה ותכנן את מערך הדגימה בסקר - מגיע השלב של בניית כלי המחקר, הוא - השאלון.

שלב זה, של ניסוח השאלון דורש ידע אודות סוגי השאלות, כללים לניסוח השאלות והצגתם בשאלון ומיומנות מתודולוגית המשלבת את הידע לכדי כלי מחקר תקף.

אפתח בהגדרה: שאלון הסקר הוא סדרה של שאלות שנועדו להשיג מהמרואיינים מידע (סטטיסטי) ביחס לשאלת המחקר. השאלות בשאלון מגדירות אופרציונאלית את המשתנים הנחקרים בסקר, לאמור – את התכונות או התופעות אותן מבקשים למדוד בסקר.

רוב השאלות בסקרים הכמותיים הן שאלות סגורות, שבהן תשובות המרואיין מוגבלות למספר קטגוריות נתונות מראש.

שאלות סגורות הן יותר ידידותיות למרואיין, שעור ההענות בהן גבוה יותר ונוח יותר לנתח אותן סטטיסטית ולפרש תאורטית (לעומת השאלות הפתוחות).

סוגים של שאלות סגורות בסקרים

השאלות בשאלון הן הביטוי האופרציונאלי של משתני המחקר ולכן - ההבחנה העיקרית בין סוגי השאלות היא על פי סולם המדידה של השאלה.

על פי קריטריון זה מבחינים בין 3 סוגים של שאלות סגורות:

1. שאלות נומינליות (מסולם שמי)

2. שאלות אורדינאליות (מסולם סדר)

3. שאלות כמותיות (מסולם רווח או יחס)

לפני שאדגים את סוגי השאלות הסגורות, תזכורת קצרה אודות סולמות המדידה של משתנים.

בשאלות נומינליות - קטגוריות התשובה הן מילוליות ואין סדר בין התשובות. שאלה נומינליות דיכוטומית כוללת 2 קטגוריות תשובה; שאלה נומינליות קטגוריאלית כוללת 3 או יותר קטגוריות.

האם לדעתך עדיף לעבוד בסטארטאפ או בחברה מבוססת?

1. סטארטאפ

2. חברה מבוססת ויציבה

כיצד אתה מחפש עבודה?

1. חברות השמה

2. חברים ובני משפחה

3. אינטרנט

שאלות אורדינאליות - כוללות 3 או יותר קטגוריות תשובה (מילוליות או מספריות) עם סדר בין הקטגוריות.

באיזו תדירות אתה נפגש חברתית עם חברים, קרובי משפחה או עמיתים לעבודה?

1. אף פעם

2. פחות מפעם בחודש

3. פעם בחודש

4. כמה פעמים בחודש

5. פעם בשבוע

6. כמה פעמים בשבוע

בשאלות כמותיות - קטגוריות התשובה מנוסחות באמצעות ערכים מספריים וסולם המדידה של קטגוריות התשובה הוא אינטרוולי או יחס.

כמה פעמים ביום ממוצע אתה בודק את תיבת הודעות המייל שלך?

1  2  3  4  5

שאלות סגורות נומינליות, אורדינאליות וכמותיות יכולות להיות מנוסחות כ:

1. שאלה ישירה או שאלת השלכה

2. שאלה של דרוג יחסי או שאלה של ציון מוחלט

3. שאלה בודדת או מטריצה

בשאלה ישירה המרואיין נשאל ישירות על עצמו – עמדותיו והתנהגותו ("באיזו מידה אתה מרוצה או לא מרוצה ממקום העבודה שלך?")

בשאלת השלכה המרואיין נשאל על עמדות והרגלי התנהגות של אחרים ("האם לדעתך רוב העובדים בחברה מרוצים ממקום העבודה?").

נהוג להשתמש בשאלות השלכה כאשר בוחנים נושאים רגישים. שאלות השלכה מבוססות על ההנחה שלאנשים קל יותר לתאר אחרים באור שלילי מאשר את עצמם, ושהעמדות הבולטות בתודעת המרואיין הן שלו ולכן הוא יבטא את עמדותיו והתנהגותו גם בשאלת ההשלכה.

בשאלה של ציון מוחלט המרואיין מתבקש לענות על כל קטגוריה באופן שאינו תלוי בקטגוריות האחרות.

האם כל אחד מהפרמטרים הבאים חשוב או לא חשוב לדעתך בבחירת מקום עבודה?

(1) שכר (1.מאוד חשוב 2.חשוב 3.לא חשוב 4.כלל לא חשוב)

(2) מידת העניין בתפקיד (1.מאוד חשוב 2.חשוב 3.לא חשוב 4.כלל לא חשוב)

(3) קרבה למקום המגורים (1.מאוד חשוב 2.חשוב 3.לא חשוב 4.כלל לא חשוב)

בשאלה של דרוג יחסי המרואיין מתבקש לדרג בין התשובות.

מהו הפרמטר החשוב ביותר לדעתך בבחירת מקום עבודה?

(1) שכר

(2) מידת העניין בתפקיד

(3) קרבה למקום המגורים

שאלות מטריצה - כאשר מנסחים מספר שאלות באותו נושא ועם אותו סולם תשובות, ניתן לסדר אותן בצורת טבלה (מטריצה) – במקום כמספר שאלות בודדות.

בשאלונים למילוי עצמי, השימוש במטריצה חוסך זמן ומקום בשאלון ומפחית את הנטל של המרואיינים.

עבור כל אחד מהמאפיינים הבאים, ציין באיזו מידה הוא משפיע או לא משפיע על החלטתך האם להענות בחיוב להצעת עבודה.

בפוסט הבא - כללים לניסוח שאלונים בסקרים