יום שבת, 10 ביולי 2010

סקר חף מטעויות - יש דבר כזה?

עוד מתחילת המאה ה-20 הסקר מהווה את אחת המתודות השכיחות לחקר המציאות החברתית, העסקית והפוליטית שבה אנו חיים ופועלים.
הסקרים מאפשרים לאמוד עמדות, תפיסות הרגלי התנהגות ותופעות חברתיות בנושאים רבים ועל ידי השגת מידע מחלק קטן בלבד של האוכלוסיה. כפועל יוצא מכך - איסוף המידע בסקרים מבוצע בפרק זמן קצר יחסית ובהשקעה תקציבית לא גבוהה (בהשוואה לשיטות מחקר אחרות). אולם, בצד יתרונותיהם הסקרים נתונים לטעויות פוטנציאליות. הפחתת טעות הסקר הכוללת (Total Survey Error) היא תנאי הכרחי לתקפות ולמהימנות הסקר ויש ליישם אותה בשלבים השונים של הסקר. כך למשל, בשלב הגדרת האוכלוסייה ותכנון מערך דגימה על החוקר להתמודד עם טעות הדגימה וטעות הכיסוי; בשלב של ניסוח השאלון יש למנוע טעויות מדידה אפשריות; בשלב איסוף הנתונים יש להפחית את ההטיות הנובעות מאי תשובה עקב סרוב ואי התקשרות.
המאמץ לבצע סקרים אכותיים דורש שהחוקר ישאף לבטל או לכל הפחות להפחית את כל ארבעת סוגי הטעויות. לפיכך, סקר טוב בכל מתודה שהיא, הוא סקר שבו לכל הפרטים באוכלוסיה יש הסתברות ידועה וקבועה להכלל במדגם (המנעות מטעות כיסוי), הפרטים נדגמים בשיטות רנדומליות ובמספר גדול מספיק על מנת לאפשר רמת דיוק רצויה (הגבלת טעות הדגימה), השאלון מנוסח ומעוצב באופן אשר גורם לכך שאנשים יספקו מידע מדויק (המנעות מטעויות מדידה) וכל הפרטים אשר נכללו במדגם משתתפים בסקר ומשיבים על השאלון במלואו (המנעות מטעות אי תשובה).
גורמי הטעות, הביטוי של הטעות ואופן ההתמודדות עמה משתנה בין סקרים שונים – בהתאם למאפייני אוכלוסיית המחקר, נושא הסקר וגוף המחקר, מתודת איסוף הנתונים ומאפיינים אידיוסינקרטיים של הסקר. כך למשל, קיימת שונות בטעויות המאפיינות סקרים פנים ארגוניים בקרב עובדים ומנהלים לעומת סקרי לקוחות, סקרים פוליטיים ומחקרי דעת קהל לעומת סקרים שיווקיים, סקרים אקדמיים לעומת מסחריים, סקרים מקומיים לעומת בינלאומיים. כמו כן, איסוף נתונים באמצעות האינטרנט מאופיין בהטיות ספציפיות הנובעות מהשימוש במדיה האלקטרונית שאינן קיימות במתודות אחרות, מתודות ראיון נתונות לטעויות מעט שונות ממתודות למילוי עצמי וכו'.
עקרונות אלה מהווים סטנדרט אליו החוקר צריך לשאוף. לא ניתן להשיג יעד זה במלואו. כל הסקרים נתונים לטעות במידה זו או אחרת. המטרה של החוקר היא להיות מודע לטעויות האפשריות וליישם פרקטיקות נכונות כדי להתמודד עמן באופן יעיל.
חוקר המבצע עבודתו נאמנה יודע לזהות מראש את המקורות הפוטנציאליים לטעות, לנקוט באמצעים מתודולוגיים וסטטיסטיים להתמודד עמם ולהפחית למינימום את ההטיה באומדני הסקר הנובעת מהם.