במהלך השנים האחרונות התבסס האינטרנט כאמצעי תקשורת מרכזי המביא לשינוי דפוסי פעילות במגוון של תחומים ובכלל זה בתחום מחקרי הסקר. האטרקטיביות הרבה של מתודה זו, אשר השימוש בה הולך ומתרחב נעוצה ביתרונותיה: אפשרות לבצע סקרים בקרב מדגמים גדולים ובעלויות נמוכות; יכולת להגיע לפלחים שונים של האוכלוסייה הרחוקים גיאוגרפית; יכולת לבצע פרוייקטים מורכבים ואינטראקטיבים; זמן תגובה קצר ואפשרות לעבד את הנתונים בעת איסופם. בעקבות ההתפתחות המהירה של הסקרים האלקטרוניים טוענים מזה זמן מה מתודולוגים של סקרים שסקרי האינטרנט עתידים להחליף את השיטות המסורתיות לאיסוף נתונים. חוקרים אחרים (וביניהם אני) מביעים עמדות יותר זהירות ביחס לתפקידה העתידי של מתודה זו. כך או כך, אנו עומדים בפתחו של עידן חדש בתחום מחקרי הסקר ודבר זה מחייב תשומת לב מחקרית.
נושא זה עמד בבסיסו של מחקר השוואתי אשר ערכתי באוניברסיטת תל אביב כבר לפני מספר שנים. המחקר בחן את מידת המהימנות והתקפות של מתודת סקרי האינטרנט בהשוואה לסקרים טלפוניים וסקרי דואר תוך התייחסות לפרמטרים של אומדני התשובות ושעור ההענות.
מחקר זה אפשר, לראשונה בישראל, להשוות היבטים מתודולוגיים של סקר האינטרנט, לאלו של מתודות "מסורתיות" לאיסוף נתונים. ממצאי המחקר מאפשרים לטעון שסקרי האינטרנט יכולים לשמש חלופה יעילה למתודות אחרות. אולם וזאת חשוב לזכור - יעילותם של סקרי האינטרנט מותנית בראש ובראשונה במידת התאמתם למאפייני אוכלוסיית המחקר וביישום נכון של המתודה במובן של הפחתת הטעויות הפוטנציאליות באומדנים.
המאמר המלא פורסם בידיעון שיוצא לאור על ידי מכון כהן לחקר דעת קהל באוניברסיטת תל אביב (2004). למאמר המלא: ידיעון מכון כהן (2004)
