הפלטפורמות החברתיות פותחות אפשרויות חדשות בפני מתודולוגים של סקרים, במובן של גישה למרואיינים פוטנציאליים וביצוע מחקרים תוך חסכון משמעותי בעלויות המחקר. אולם, לפני שממהרים לבצע סקר ברשתות חברתיות יש לבחון האם אמצעי זה אכן מאפשר לבצע סקרים מהימנים ותקפים – במובן של הפחתת טעויות בסקרים. הבעיה העיקרית עם סקרים המבוצעים ברשתות חברתיות באינטרנט באה לידי ביטוי בשני הבטים:
ראשית, כאשר ההזמנה לסקר מפורסמת ברשת החברתית וכל מי ש"נתקל" בה יכול להכנס לשאלון ולהשיב עליו נפגמת ייצוגיות המדגם. סקר מהימן ותקף דורש בהכרח שהמדגם יבחר באמצעות אחת משיטות הדגימה ההסתברותיות (אקראית פשוטה, שיטתית, שכבות או אשכולות). מדגם שנבנה באמצעות שיטה לא הסתברותית (בחירה עצמית של המרואיינים ללא פיקוח של החוקר) אינו מהווה מדגם מייצג וכל הדיון בתוקף ומהימנות נתוני הסקר עקר יסודו.
שנית, הסקרים המבוצעים ברשתות חברתיות נתונים במידה רבה (אף יותר משיטות אחרות לאיסוף נתונים) לאי תשובה עקב אי התקשרות. הדינמיקה ברשתות החברתיות גורמת לכך שההזמנה לסקר – גם אם היא מעניינת ועוסקת בנושא שמאוד רלוונטי לחברי הקבוצה, "הולכת לאיבוד" בין הודעות נוספות ומהר מאוד נדחקת לשולי העמוד ואף החוצה ממנו. לכן, שעורי ההענות צפויים להיות מאוד נמוכים – וזאת עוד לפני שהמרואיינים הפוטנציאליים החליטו לסרב להשתתף בסקר.
ולסיכום, החדשות הרעות הן שמי שמעוניין לבצע סקר באמצעות רשתות חברתיות צריך לזכור כי מסקנות המחקר שלו מוגבלות ביכולת ההכללה שלהן – והן רלוונטיות רק לקבוצת המרואיינים שהשיבו בפועל הסקר. לא מעבר לכך. סקר שנתוניו אינם מייצגים אינו יכול לשקף את המציאות. אבל, ואלה חדשות שאפשר לראות בהן חדשות טובות – ניתן להשתמש בפלטפורמות החברתיות לביצוע מחקרי גישוש או לקבלת תמונת מצב כללית בנוגע לשאלת המחקר – וכבסיס למחקר מקצועי.
ראשית, כאשר ההזמנה לסקר מפורסמת ברשת החברתית וכל מי ש"נתקל" בה יכול להכנס לשאלון ולהשיב עליו נפגמת ייצוגיות המדגם. סקר מהימן ותקף דורש בהכרח שהמדגם יבחר באמצעות אחת משיטות הדגימה ההסתברותיות (אקראית פשוטה, שיטתית, שכבות או אשכולות). מדגם שנבנה באמצעות שיטה לא הסתברותית (בחירה עצמית של המרואיינים ללא פיקוח של החוקר) אינו מהווה מדגם מייצג וכל הדיון בתוקף ומהימנות נתוני הסקר עקר יסודו.
שנית, הסקרים המבוצעים ברשתות חברתיות נתונים במידה רבה (אף יותר משיטות אחרות לאיסוף נתונים) לאי תשובה עקב אי התקשרות. הדינמיקה ברשתות החברתיות גורמת לכך שההזמנה לסקר – גם אם היא מעניינת ועוסקת בנושא שמאוד רלוונטי לחברי הקבוצה, "הולכת לאיבוד" בין הודעות נוספות ומהר מאוד נדחקת לשולי העמוד ואף החוצה ממנו. לכן, שעורי ההענות צפויים להיות מאוד נמוכים – וזאת עוד לפני שהמרואיינים הפוטנציאליים החליטו לסרב להשתתף בסקר.
ולסיכום, החדשות הרעות הן שמי שמעוניין לבצע סקר באמצעות רשתות חברתיות צריך לזכור כי מסקנות המחקר שלו מוגבלות ביכולת ההכללה שלהן – והן רלוונטיות רק לקבוצת המרואיינים שהשיבו בפועל הסקר. לא מעבר לכך. סקר שנתוניו אינם מייצגים אינו יכול לשקף את המציאות. אבל, ואלה חדשות שאפשר לראות בהן חדשות טובות – ניתן להשתמש בפלטפורמות החברתיות לביצוע מחקרי גישוש או לקבלת תמונת מצב כללית בנוגע לשאלת המחקר – וכבסיס למחקר מקצועי.
