יום ראשון, 11 באוקטובר 2009

סקירה מהירה של טעויות בסקרי אינטרנט

יישום סקרי אינטרנט מקצועיים צריך להיות מושתת על ידע מתודולוגי וטכנולוגי ספציפי. על מנת להוות מחקרים מדעיים שהנם מהימנים ותקפים, על סקרי האינטרנט לעמוד בקריטריונים של תוקף ומהימנות, המותנים בטעות סקר כוללת (Total Survey Error) מינימלית.
ההכרה בטעויות אלה והנסיון למזער אותן באמצעות יישום פרקטיקות מתודולוגיות הנה חלק בלתי נפרד מכל מחקר מקצועי המתיימר לשמש בסיס להסקת מסקנות ביחס לאוכלוסיית המטרה, בין אם הוא מבוצע Online או Offline.
סקרי אינטרנט, כמו סקרים המבוצעים במתודות אחרות מאופיינים בארבע טעויות פוטנציאליות העלולות לפגום בממצאי הסקר: דגימה, כיסוי, מדידה ואי תשובה.
טעות דגימה - טעות הדגימה נובעת מעצם העובדה שחוקרים רק חלק מהאוכלוסייה ומסיקים על האוכלוסייה כולה. על מנת למזער את טעות הדגימה בכל מתודות הסקרים – יש להגדיל את המדגם, כמובן תוך שמירה על ייצוגיות המדגם ובמסגרת מגבלות התקציב הקיימות.
טעות כיסוי - טעויות כיסוי הן פונקציה של חוסר ההתאמה בין אוכלוסית המטרה ומסגרת הדגימה. טעות הכיסוי קיימת כאשר חלק מהאוכלוסייה אינם כלולים במסגרת הדגימה עקב אי שימוש באינטרנט או העדר כתובת דוא"ל. כאשר רוב אוכלוסיית המחקר נכללת במסגרת הדגימה (כולל כתובות הדוא"ל) טעות הכיסוי מוגדרת כמינימלית וניתן לפיכך לבצע סקרי אינטרנט הסתברותיים מהימנים ותקפים.
טעות אי תשובה - טעות אי תשובה נובעת מהעובדה שלא כל האנשים שנכללים במדגם מוכנים או מסוגלים להשיב על הסקר, והיא מהווה פונקציה הן של שעור הבלתי מרואיינים והן של ההבדלים בין המרואיינים והבלתי מרואיינים במשתנים הנחקרים. על מנת להתמודד עם אי תשובה נהוג ליישם פרקטיקות מתודולוגיות שנמצאו כיעילות במחקרים רבים ושקלולים סטטיסטיים לאחר איסוף הנתונים.
טעות מדידה - טעויות מדידה בסקרים מבטאות את הסטיה של תשובות המרואיין מהערך האמיתי שמאפיין אותו והן עשויות לנבוע מהמרואיין (העדר מוטיבציה, בעיות הבנה, חוסר יכולת לספק מידע מדוייק, סילופים או עיוותים מכוונים וכו'), מכלי המחקר (ניסוח לא טוב של השאלות, עיצוב לא טוב של השאלון, בעיות טכניות וכו') או ממאפייני מתודת הסקר. על מנת להתמודד עם בעיה פוטנציאלית זו מעוצבים סקרי האינטרנט בהתאם לעקרונות של עיצוב שאלונים "ידידותיים למרואיין", המגדילים את הסיכוי שהמרואיינים שעלו במדגם יענו על הסקר במדוייק, כלומר יענו על השאלות באופן שהחוקר התכוון אליו ובהתאם לערכי המדידה האמיתיים.