יום שלישי, 17 באוגוסט 2010

על ניסוח שאלונים ואיכות הסקרים

סקר המבוצע כהלכה חייב להתבסס על שאלון תקף, כלומר כזה שמודד את מה שהוא אמור למדוד – בין אם זו עמדה, דפוס התנהגות, תופעה חברתית או מושג תאורטי.

תרגום משתני המחקר בסקר למדדים אופרציונאליים בשאלון, דורש בחינה מדוקדקת של האופן שבו השאלה מנוסחת, אפשרויות התשובה וסולם המדידה.

ניסוח שאלות אינו משימה פשוטה והוא מבוסס על כמה כללים בסיסיים בשילוב עם הבנת הצרכים היחודיים של המחקר.
על מנת להפוך מושגים תאורטיים לטנטיים למדידה אמפירית – נדרשת לא רק הבנה של תחום הידע הנחקר אלא מיומנות מחקרית המאפשרת לגשר בין המופשט למדיד.

כך למשל, שאלות בסקרים חייבות להיות מנוסחות באופן חד משמעי ולא מעורפל, אך לעתים נדרש שימוש במושגים מעורפלים. מתודולוג מיומן יידע לאזן בין שתי דרישות סותרות אלה. מתודולוג מיומן – ראשית מודע כלל לאתגרים הקיימים בניסוח שאלונים, ושנית יש בידו את הכלים המתאימים להתמודד באופן יעיל עם אתגר זה.

בנוסף לתוקף, על השאלון לשמש כלי מחקר מהימן. כלומר, כזה שיפיק מדידות יציבות המשקפות נאמנה את המציאות. במילים אחרות, שהאופן שבו המרואיין מבין את השאלה המוצגת בפניו חייב להיות אקוויוולנטי למה שהחוקר התכוון לשאול ולאופן שבו המרואיינים האחרים מבינים את השאלה.

שאלונים מהימנים תקפים הם תנאי בסיסי והכרחי לסקר המבקש לאמוד את המציאות אותה הוא חוקר.
ניסוח שאלון בסקר צריך להתבסס על ראיה מתודולוגית "מרחבית", המשקללת את מטרת המחקר, משתני המחקר, המבחנים הסטטיסטיים הנדרשים לבחינת שאלת המחקר וידע מתודולוגי הקשר לזיהוי טעויות מדידה והתמודדות יעילה עמן.

ניסוח שאלונים תקפים בסקרים אינו משימה של מה בכך. אני נתקלת רבות (מדי) בשאלונים שהם תוצר של העדר ידע מתודולוגי לגבי ניסוח נכון של שאלונים בסקרים, ובמידה רבה מהעדר מודעות לכובד המשקל שיש לתת לשאלון הסקר בהפחתת טעות הסקר הכוללת. שאלון מוטה – גורם לטעויות מדידה, להטיות באומדני הסקר ולהסקת מסקנות מוטעות במחקר.