סרוב בסקרים גורם לדאגה רבה בקרב חוקרים מסיבות סטטיסטיות, מתודולוגיות ומנהלתיות.
הבעיה העיקרית הקשורה לסרוב היא ההטיה באומדני הסקר (Bias of the Estimators), שמבטאת את ההבדל בין הערך הצפוי של הסטטיסטי במערך מחקר נתון לבין הפרמטר הנאמד באוכלוסיה. סקרים המבוססים על מדגמים הסתברותיים מאפשרים לחוקר להסיק מסקנות על אוכלוסיית המטרה, על ידי מדידת חלק מהאוכלוסיה. אולם כאשר חלק מהמדגם ההסתברותי מסרב להשתתף בסקר, הרי שהסטטיסטים המבוססים על נתוני המרואיינים בלבד עשויים להיות אומדנים מוטים של הפרמטרים הנחקרים בכלל אוכלוסיית המחקר.
זאת ועוד, כאשר המדגם בפועל קטן מהמדגם המקורי (עקב סרוב), כך גדלה שונות הדגימה של אומדני הסקר. לכן, אפילו אם ההבדלים בין המרואיינים והמסרבים ניתנים למדידה והם קטנים, עשוי הסרוב לאיים על מסקנות המחקר מתוך הפחתת מספר המקרים בניתוח, וכפועל יוצא מכך – הגדלת טווחי הבטחון וטעות התקן לעומת סקר המבוצע בקרב מדגם בגודל המקורי, ללא סרובים.
בנוסף להשפעת הסרוב על ההבטים הסטטיסטים של הסקר, קיימת גם פגיעה בהבטים המתודולוגיים והמנהליים הכרוכים ביישומו. השקעת המאמצים להפחתת הסרוב משמעם גידול בעלויות ביצוע המחקר, בעיקר בשל הארכת תקופת הסקר וביצוע התקשרויות שכנוע נוספות בקרב הפרטים שמסרבים להשתתף בסקר. ואף חשוב מכך, לעתים הנסיון להתמודד עם בעיית הסרוב באמצעות משאבים כספיים ומנהליים אלה נידון לכשלון, וזאת מכיוון שהסרוב בסקר הוא בעיקרו תוצאה של התנהגות אנושית שנמצאת מחוץ לשליטת החוקר.
הטיית הסרוב, מהווה את אחת הבעיות החמורות ביותר הקשורות לביצוע סקרים מהימנים ותקפים בעת הנוכחית, וככזו היא מהווה מקור לדאגה בקרב חוקרים ברחבי עולם. הפחתת הטיות באומדני הסקר עקב סרוב, מבוססת בראש ובראשונה על יישום פרקטיקות שנועדו להגדיל את ההסתברות שהפרט במדגם ישיב על הסקר והן מיושמות לפני ההתקשרות עם הפרט במדגם, במהלך ההתקשרות עמו ולאחר שהסתיים שלב איסוף הנתונים: מכתב מקדים, תמריצים, התקשרויות נוספות, אינטראקציה בינאישית ושינוי מתודת הסקר. גישות אלה נמצאו כיעילות להפחתת שעור המסרבים בסקרים, הן בסקרים המבוססים על אינטראקציה עם מראיין (סקרי פנים אל פנים וטלפון) והן בסקרים המבוססים על מילוי עצמי (דואר ואינטרנט). אולם שוב לזכור, שעל אף חשיבותן של פרקטיקות אלה להפחתת שעור המסרבים בסקר, התמודדות יעילה עם הסרוב דורשת לא רק הפחתה במספר המסרבים, אלא גם הפחתת השפעתם של ההבדלים בין המרואיינים והמסרבים על אומדני הסקר. מהלך זה מבוצע באמצעות יישום התאמות סטטיסטיות לאחר שהסתיים שלב איסוף הנתונים במחקר (Post Survey Adjustments).
