חברת מתודה יישומי מחקר עסקיים ביצעה בחודש מרץ (2010) סקר בקרב למעלה מ-350 אנשי הייטק בישראל. המרואיינים בסקר נדגמו מקרב חברי ארגון ההייטק הישראלי. מטרת הסקר הייתה לבחון את ההשפעה הנתפסת וההשפעה בפועל של תואר אקדמי בתחומים טכנולוגיים (מדעי המחשב או הנדסה) על הבטים שונים של עבודה בהייטק.
ממצאים מעניינים שעלו מהסקר:
1) רמת השכר החודשי נטו של עובדי ההייטק האקדמאים (בעלי תואר טכנולוגי) גבוהה במובהק מרמת השכר של עובדי ההייטק שאינם בעלי תואר אקדמי טכנולוגי. זאת ועוד, רמת השכר של האקדמאים בעלי תואר מאוניברסיטה או טכניון גבוהה במובהק מרמת השכר של האקדמאים שסיימו את לימודיהם במכללה.
2) רוב אנשי ההייטק (70% ויותר) חושבים שתואר אקדמי טכנולוגי חשוב לצורך השתלבות בעבודה בהייטק (קבלה למקום העבודה, קידום ושיפור התנאי העסקה) ולצורך ביצוע התפקיד (הבנה תאורטית ורמת ביצועים בפועל). באופן כללי, אקדמאים (בעלי תואר טכנולוגי) נוטים יותר להכיר בחשיבות של התואר האקדמי בהבטים השונים של העבודה בהייטק. כמו כן, בעלי תואר טכנולוגי מאוניברסיטה או טכניון – המאופיינות בעיקר בתוכניות לימוד תאורטיות – נוטים יותר להכיר בחשיבות התואר להבנה תאורטית של תחום הידע המקצועי, לעומת מי שיש להם תואר ממכללות – המאופיינות בתוכניות לימוד המשלבות בין התאוריה והפרקטיקה.
3) 61% מאנשי ההייטק חושבים שנסיון מקצועי משפיע יותר מתואר אקדמי טכנולוגי על הסיכוי להתקדם בעולם ההייטק ורק 50% חושבים שתואר אקדמי טכנולוגי משפיע יותר על הסיכוי להתקדם בהייטק לעומת תואר אקדמי לא טכנולוגי (מנהל עסקים, כלכלה, משפטים וכו').
סיכום ומסקנות:
מהסקר עולה, שאנשי ההייטק חושבים שתעודה אקדמית חשובה לצורך מציאת עבודה, קידום במקום העבודה ושיפור תנאי ההעסקה. נמצא אף שרמת השכר של אנשי ההייטק שסיימו לימודים באוניברסיטה או בטכניון נוטה להיות גבוהה יותר מרמת השכר של אנשי ההייטק שסיימו לימודיהם במכללה ומהלא אקדמאים.
לעומת זאת, עולה מהסקר שהתואר האקדמי נתפס פחות חשוב לצורך התפקוד בפועל של עובד ההייטק. רוב אנשי ההייטק חושבים שסיכויי ההצלחה בהייטק מושפעים יותר מנסיון מקצועי או משילוב של נסיון מקצועי ותואר אקדמי לעומת ידע תאורטי-אקדמי בלבד.
ניתן לסכם את המחקר בשתי מסקנות אופרטיביות – אחת עבור מעסיקים (מנהלים, אנשי משאבי אנוש וחברות השמה) והשניה עבור עובדים ומחפשי עבודה בהייטק.
1) באשר למעסיקים – עליהם לזכור שהתואר האקדמי אינו גורם יחיד או עיקרי בתהליך המיון לעבודה. השימוש בתואר האקדמי ככזה עשוי להביא לפספוס של עובדים מוכשרים. תפיסת התואר האקדמי כמהות עצמה יכולה לפגוע במטרה של מציאת האנשים הטובים ביותר או בעלי הפוטנציאל הרב ביותר בתחום.
2) באשר לעובדים ומחפשי עבודה בהייטק – עליהם לשאוף לרכוש תואר אקדמי טכנולוגי, ובמקביל ללימודים למצות הזדמנויות לצבירת נסיון מקצועי בחברות הייטק. הנסיון המקצועי חשוב במיוחד עבור מי שלומדים במכללות או במוסדות לימוד שאינם אקדמיים.
ממצאים מעניינים שעלו מהסקר:
1) רמת השכר החודשי נטו של עובדי ההייטק האקדמאים (בעלי תואר טכנולוגי) גבוהה במובהק מרמת השכר של עובדי ההייטק שאינם בעלי תואר אקדמי טכנולוגי. זאת ועוד, רמת השכר של האקדמאים בעלי תואר מאוניברסיטה או טכניון גבוהה במובהק מרמת השכר של האקדמאים שסיימו את לימודיהם במכללה.
2) רוב אנשי ההייטק (70% ויותר) חושבים שתואר אקדמי טכנולוגי חשוב לצורך השתלבות בעבודה בהייטק (קבלה למקום העבודה, קידום ושיפור התנאי העסקה) ולצורך ביצוע התפקיד (הבנה תאורטית ורמת ביצועים בפועל). באופן כללי, אקדמאים (בעלי תואר טכנולוגי) נוטים יותר להכיר בחשיבות של התואר האקדמי בהבטים השונים של העבודה בהייטק. כמו כן, בעלי תואר טכנולוגי מאוניברסיטה או טכניון – המאופיינות בעיקר בתוכניות לימוד תאורטיות – נוטים יותר להכיר בחשיבות התואר להבנה תאורטית של תחום הידע המקצועי, לעומת מי שיש להם תואר ממכללות – המאופיינות בתוכניות לימוד המשלבות בין התאוריה והפרקטיקה.
3) 61% מאנשי ההייטק חושבים שנסיון מקצועי משפיע יותר מתואר אקדמי טכנולוגי על הסיכוי להתקדם בעולם ההייטק ורק 50% חושבים שתואר אקדמי טכנולוגי משפיע יותר על הסיכוי להתקדם בהייטק לעומת תואר אקדמי לא טכנולוגי (מנהל עסקים, כלכלה, משפטים וכו').
סיכום ומסקנות:
מהסקר עולה, שאנשי ההייטק חושבים שתעודה אקדמית חשובה לצורך מציאת עבודה, קידום במקום העבודה ושיפור תנאי ההעסקה. נמצא אף שרמת השכר של אנשי ההייטק שסיימו לימודים באוניברסיטה או בטכניון נוטה להיות גבוהה יותר מרמת השכר של אנשי ההייטק שסיימו לימודיהם במכללה ומהלא אקדמאים.
לעומת זאת, עולה מהסקר שהתואר האקדמי נתפס פחות חשוב לצורך התפקוד בפועל של עובד ההייטק. רוב אנשי ההייטק חושבים שסיכויי ההצלחה בהייטק מושפעים יותר מנסיון מקצועי או משילוב של נסיון מקצועי ותואר אקדמי לעומת ידע תאורטי-אקדמי בלבד.
ניתן לסכם את המחקר בשתי מסקנות אופרטיביות – אחת עבור מעסיקים (מנהלים, אנשי משאבי אנוש וחברות השמה) והשניה עבור עובדים ומחפשי עבודה בהייטק.
1) באשר למעסיקים – עליהם לזכור שהתואר האקדמי אינו גורם יחיד או עיקרי בתהליך המיון לעבודה. השימוש בתואר האקדמי ככזה עשוי להביא לפספוס של עובדים מוכשרים. תפיסת התואר האקדמי כמהות עצמה יכולה לפגוע במטרה של מציאת האנשים הטובים ביותר או בעלי הפוטנציאל הרב ביותר בתחום.
2) באשר לעובדים ומחפשי עבודה בהייטק – עליהם לשאוף לרכוש תואר אקדמי טכנולוגי, ובמקביל ללימודים למצות הזדמנויות לצבירת נסיון מקצועי בחברות הייטק. הנסיון המקצועי חשוב במיוחד עבור מי שלומדים במכללות או במוסדות לימוד שאינם אקדמיים.
